ב-6 באוקטובר נפגשנו בין הקולות עם קיבוץ בארי. לרגל חגיגות יום הולדת 77 לקיבוץ עשינו תהליך מרגש ומשמעותי ששיאו בערב מיוחד ועצמתי: "בין הקולות- ילדות בבארי".

לאורך הערב עלו אנשים שונים מהקיבוץ לספר על הילדות בקיבוץ מנקודת מבטם: כילדה בקיבוץ, הגננת, אמא, אנשי חינוך ועוד. היה אירוע יוצא דופן.

​

בסוף הערב נסעתי לניר יצחק, לקיבוץ שלי. הלכתי לישון והתעוררנו לשבעה באוקטובר.

לקיבוץ ניר יצחק חדרו סביב 100 מחבלים. הקרב אצלנו היה בעיקר בשכונה הראשונה, שם גרים ההורים שלי. נחטפה משפחה (כולם חזרו חלק בעסקה וחלק במבצע צבאי) וגופותיהם של שלושה חברים אהובים מכיתת הכוננות. סך הכל איבדנו שמונה חברים.

ניר יצחק הוא מהקיבוצים האחרונים שהצליחו לפנות, הגענו לאילת רק בבוקר ה9.10.

מאז ועד היום נפגשתי "בין הקולות" עם קהילות ואנשים רבים - על ההתמודדות עם כל מה שה 7 באוקטובר גרמה לנו  להתמודד. 

בראש ובראשנה הקיבוץ שלי, ניר יצחק, קיבוצים רבים נוספים, משלחות מחול, נערים, צוותים, קהילות מכל הארץ, כנסים של קהילות יהודיות בעולם.

​​

האירוע הזה נוגע והשפיע על כולנו - 

מזמינה גם אתכם לעבד את התחושות והחוויות, לתת לזה הכרה ולהפגש ביחד - בין הקולות.